מדינת ישראל נ' יונונה בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשת ההגנה להורות על ביטולו של כתב האישום, כנגד הנאשם 2 , זאת מכוח קיומה של "הגנה מן הצדק" (להלן:"ההגנה").

2.כתב האישום הוגש נגד הנאשמת 1 אשר נטען כי הינה ח"פ העוסקת בעבודות חקלאות, שיפוצים וניקיון וכי הנאשם 2 הינו מנהלה הפעיל. כתב האישום מייחס לנאשמים כי במהלך התקופה שבין 05/04 לבין 01/05 ביצעו עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך; זיוף, הסתרה או שינוי של מסמך שנדרש לנהלו או למסרו; פעילות במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס, לפי חוק המע"מ , התשל"ו-1975.

3.ב"כ הנאשמים טען כי הנאשם 2 נשפט והורשע במהלך שנת 2006, בבית משפט השלום בבאר-שבע, בגין ביצוע עבירות מע"מ ואף נחקר במקביל לניהול ההליך הקודם בגין העבירות נשוא ההליך הנוכחי.

הוסיף וטען ב"כ הנאשמים כי מחמת שיהוי מצד המאשימה בהגשת כתב האישום בהליך הנוכחי, נמנע מהנאשם 2 לכלכל את צעדיו כדבעי בהליך הקודם ולעתור לצרף אליו את התיק נשוא ההליך הנוכחי ולא כל שכן בעת שלא היה מיוצג ברוב ההליך הקודם.

4.ב"כ המאשימה טענה בהסתמך על פסיקה, כי לא מתקיימות אותן נסיבות חריגות המקימות את ההגנה, בגין שיהוי ולא כל שכן בעת שעסקינן בעבירות כלכליות אשר מעצם טיבן נדרש זמן ארוך יותר לחקירתן.

הוסיפה וטענה ב"כ המאשימה כי בעת שהתנהל נגד הנאשם 2 ההליך הקודם, אכן נחקר בגין העבירות נשוא ההליך הנוכחי. משכך חזקה עליו שידע כי חקירות אלה עשויות להבשיל לכדי כתב אישום חדש והיה בידו לבקש מיוזמתו לצרף גם את תיקי החקירה האלה להליך הקודם.

עוד טענה ב"כ המאשימה להיעדר זהות בין הצדדים בעבירות נשוא ההליך הקודם לבין העבירות נשוא ההליך הנוכחי , שכן אמנם המדובר בנאשם 2 ואולם בחברות שונות בהן כיהן כמנהל פעיל.

באשר לטענת ב"כ הנאשמים לעניין היעדר הייצוג בהליך הקודם, טענה ב"כ המאשימה כי אין בה ממש שכן עיון בפרוטוקולים העלה שהנאשם 2 יוצג על ידי 4 סנגורים שונים.

דיון

5.ההגנה באה כיום בגדר הטענות המקדמיות, בסעיף 149(10) לחסד"פ כדלקמן:

" הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית."

6.תנאי תחולת ההגנה נדונו לעומקם בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' איתמר בורוביץ ואח' ונקבע מבחן בן שלושה שלבים לעניין זה כדלקמן:

"בשלב הראשון על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני על בית-המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות... בשלב השלישי, מששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב-האישום."

7.ובענייננו אכן הוגש כתב האישום בהליך הנוכחי בשנת 2009 בגין עבירות שבוצעו בין השנים 2004 -2005 . ככלל קיים אינטרס ציבורי להחיש הגשת כתבי אישום והבאת ההליך לכלל סיום בהקדם האפשרי. ואולם אין בשיהוי בהגשה כשלעצמו, כדי להוכיח קיומו של פגם בהליך, כך שיתקיים ולו השלב הראשון בבחינת ההגנה. ולא כל שכן בעבירות נשוא כתב האישום, בהן קיים אינטרס ציבורי למיצוי ההליך ומעצם טיבן נדרש הליך חקירה ארוך וממושך יותר (ראה ע"פ 7014/06 מ"י נ' אהרון לימור).

אף לא מצאתי כי נפגעה זכותו של הנאשם למיצוי הגנתו בהליך הקודם, מאי הגשת כתב האישום בהליך הנוכחי באותה העת. שכן מעבר לטענת המאשימה כי הנאשם 2 היה מיוצג במהלך ההליך הקודם, עלה שבכל מקרה היה מודע לחשד הקיים נגדו בעבירות נשוא ההליך הנוכחי שכן נחקר אודותיהן ועל כן פתוחה היתה הדרך בפניו לבקש לצרפן, היה וחפץ בכך, כבר באותה העת.

8.לאור סך כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

ניתנה היום, י"ב חשון תשע"א, 20 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: